דבר אל הרוח

9 # ניסן תשע"ח אפריל 2018 19 או בעיני מעריכיהם המקצועיים, כמעט כפחיתות כבוד . לא תמיד היו הדברים כאלו . עיון מדגמי במאה הגיליונות הראשונים של עת-מול, למשל, מגלה שעד ראשית שנות התשעים טרחו לא מעט מבכירי החוקרים הישראלים בפרסום רשימות קצרות ופופולריות . זאת, תוך התעלמות ברוכה משאלת התועלת שהדבר מעניק להם ולקידומם, וכנראה גם מתוך הבנה כי תפקידו של אקדמאי בתחומי מדעי הרוח אינו מתמצה בהוראה לקבוצת הסטודנטים שלו, הקטֵנה והולכת ממילא, או בכתיבת מאמרים מחקריים מובהקים . ההיסטוריונים, הארכיאולוגים ויתר האקדמאים הללו ראו עצמם כמי שאמונים גם על הפצת ידע רחב בתחומי מחקריהם, ואולי אף על שימור תרבות של שיח גבוה ומעמיק בחברה הישראלית בכללה . גם בסוגיית השפה השתנו הדברים עד מאוד : לא רק בשל המהפכה האינטרנטית ויצירתו של כפר גלובלי, המחייבות מידה מסוימת לפחות של התנהלות בשפות שאינן עברית, כי אם גם בשל אובדן ההכרה כי קהל השומעים הראשוני של החוקר הוא זה שבמרחבו הוא פועל, ורק לאחר מכן קהל החוקרים החוקר תופעות דומות במרחבים אחרים . נוכחותם המובלטת של חוקרי הדורות הקודמים בשיח הציבורי ניכרה גם בהשתתפותם במגו...  אל הספר
המרכז לחרות ישראל