על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה

170 משה קופל נוסף על ערעור עצם ההוגנות שהיידי רוצה לקדם, תפיסת הכושל כטוב ותגמולו היא מתכון בטוח לעידוד כישלון . תגמול כישלונות דוחף קבוצות אל התחתית, אל מקום שהנמצאים בו מעדיפים, במקום להשתדל להצליח, להפגין קורבניות אמיתית או מדומה . אך כל זה שפיר בהשוואה לעולמה של אמבר . אם היידי מודעת לקרבתה ליהדות ומנסה משום כך באורח מוגזם משהו להפגין ניטרליות, הנה אמבר היא – סלחו לי על כי אין לי דרך אלגנטית יותר לומר זאת – יודופובית מושבעת . אמבר חיה בעולם פוליטי מניכאי, עולם שבו כל אדם מסווג בלי עוררין כבן-אור או כבן-חושך, על פי מגדרו, נטייתו המינית, הגזע שלו, דתו, אזרחותו וכן הלאה . יש כמובן מחלוקות באשר לדינו של אדם שזהותו המינית טובה אך אזרחותו רעה או להפך . אך יהיו אשר יהיו סיווגיך המדויקים במדרג הקורבנויות המועדפות, על יסוד מקודש אחד עליך להקפיד תמיד אם רצונך ליפול בצד הטובים בעולמה של אמבר : פלאיה הנסתרים של דוקטרינה הקרויה הצטלבִיוּת ( אינטרסקציונליות ) מחייבים שתשנא את ישראל . אלמלא התרגלנו מזמן למצב העניינים הביזארי הזה, היינו משתאים עד עמקי נשמתנו . איך זה שאמבר, חסידה של עמימות מינית א...  אל הספר