הלאומיות אינה חזות הכול

8 # שבט תשע"ח פברואר 2018 25 כך למשל מתואר היחס לבני ישראל במילים ״וַיִּמְלֹךְדָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ״ ( שמואל ב ח׳, טו ) , בניגוד מובהק לצורת השלטון על העמים הנכבשים : ״וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה״, ״וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה״, ״וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים . . . וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד״ ( שם, שם, פסוקים ב, ו, יד ) . גם בימי שלמה מתוארים הגבולות הרחבים של האימפריה : ״כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר״ בסמיכות להגדרה מקבילה של הגבולות הלאומיים הצרים : ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁתַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה״ ( מלכים א ה׳, ד – ה ) . במקום אחר ( שם ט׳, כ – כב ) שוב מצוינת ההבחנה בין מעמדם של העמים הנכבשים למעמדם של הישראלים . אכן, ימי דוד ושלמה אינם מתוארים כיישום מיטבי של האידיאל המדיני של המקרא, ו...  אל הספר