איש אחד של גשר ותהום

20 ן ה כ ס ח נ פ ה ו ח / ם ו ה ת ו ר ש ש ל ש ד ח א ש י א בניגוד לבתי המרזח היו בתי הקפה שקטים, מסודרים, ודמו לעיתים לספרייה . כל אחד עיין בעיתון או בספר״ . בבית הקפה יושב הסופר עם הקסקט הנצחי והמבט הכחול, מתבונן פנימה וכותב . ופעם, כשכבר דיברנו על הכול וסיימנו רשימה של אורחים, העזתי ושאלתי אותו : איך קורה שדמויות הנשים בספריך הן מעניינות, מורכבות וניתנות-להזדהוּת הרבה יותר מדמויות הגברים ? כי כל חיי אני מתגעגע לאימא שלי, ענה . חשבתי אז על קאטרינה, חשבתי על הלגה ועל דמויות נוספות שמשכו אותי לקריאה בעולם הסגור והמופלא של אפלפלד . והתשובה שלו הולכת איתי עד היום, ולפעמים אני נזכרת בה וממששת אותה ותוהה אם החוקיות של הגעגוע פועלת גם עליי . ״במסעות הכתיבה שלי אני חוזר תמיד אל בית הוריי בעיר ואל בית הסבים בהרי הקרפטים ואל המקומות ששהיתי בהם יחד עם הוריי . אמרתי חוזר, ואני מבקש לתקן . אני נמצא תמיד בבית הוריי ובבית הסבים, אף שכבר שנים אינם קיימים . אלה מקומות הקבע שלי, מראות תמיד שלי, שאני חוזר אליהם כדי להחיות אותם, אך יש ימים שהצורך להיות בקרבתם נהיה דחוף יותר : משום העייפות, הדכדוך ודלדול הר...  אל הספר