8 # שבט תשע"ח פברואר 2018 17 לרמוז בשאלות מסוג זה שאם הם לא היו שם הדבר לא היה קורה . ואכן, בתחומים אחרים, שאלות כגון אלו נתפסות כיום כמוקצות מחמת מיאוס . קנתה לה שביתה הסברה שאין זה לגיטימי לשאול מהן הסיבות לכך שאדם מסוים הותקף, כי שאלה כזו היא כביכול ״האשמת הקורבן״ והצדקת התוקף . תפיסה זו מבלבלת בין הטלת אשמה לבין הטלת אחריות, כלומר בין פעולה לא מוסרית לפעולה לא אחראית . הטלת אשמה איננה הטלת אחריות . אם אשאיר את דלת ביתי פתוחה ואלך, וגנבים ינצלו זאת וירוקנו את ביתי מתכולתו, אינני אשם בגנבה – אך סביר לחלוטין לשאול אותי מדוע השארתי את דלתי פתוחה לרווחה ואף להמליץ לי שלא לפעול כך להבא ; שכן פעולתי הייתה בלתי אחראית או בלתי נבונה . באותו אופן, סביר בהחלט ( אף כי בתזמונים מסוימים, סמוך לאחר הטראומה, חסר רגישות ) לשאול קבוצה שהחליטה לטייל באזור מסוכן מדוע בחרה לפעול כך . ייתכן שיהיו לנשאלים תשובות שיצדיקו את המעשה ; אך השאלה היא שאלה במקומה, ואין בה משום האשמה מוסרית של הקורבן . דרושה אבחנה כפולה : בין אשמה לאחריות, כאמור – וכן בין אשמה מוסרית לבין קשר סיבתי . אלמלא השארתי את ביתי פתוח, כנ...
אל הספר