אחד-העם / ח”נ ביאליק

6 # תשרי תשע"ח ספטמבר 2017 179 דור שלם באיש אחד : אחד העם וביאליק על א֜”ל לוינסקי ועל ’השילוח’ כולם בימים הראשונים, עוד שלט בם גם אחרי כן והטביע חותמו על עבודתם, והוא ששמר בליבם גם את הברית הכרותה ביניהם, ברית אהבה ואחווה, למרות כל ה״גלים״ שעברו עליהם והפרידו ביניהם . . . וכשהספדנו בשנה שעברה את ״האחרון״ מבני אותו הדור שקדם לנו, את ליליענבלום, מאליה נתעוררה בליבי – ובוודאי גם בלב אחרים מחברַי בני גילי – המחשבה המעציבה, כי המוות הזה כמו בא להזכירנו גם אותנו , ש״ימי העמידה״ שלנו כבר הולכים וקרבים אל קצם, ועוד מעט ונהיה אנחנו ״הדור ההולך״, אחר הדור שכבר הלך . ואולם מי יכול אז להעלות אף הרהור קל על ליבו, כי ״הראשון״ להולכים מבני חבורתנו יהיה הוא – זה בעל הגוף הבריא והחזק ובעל הנפש החיה והעשירה, הנפש שלא עבר עליה מַשבּר מעולם ולא איבדה כוחותיה במלחמות פנימיות ? – כי אמנם, בזה נבדל לעווינסקי מחבריו, שהוא לא ידע מעודו את הטרגידיא הפנימית של ״מיתת אֵלים״, של חורבן המקדש הרוחני בליבו של אדם . בליבו הוא לא היו ״חורבות״, כי אם רק ״בניינים״ – תחתיים , שניים ושלישים, וכו׳ . כהרומאים הקדמונים, שהיו ...  אל הספר