כסף, מצלמים: מדוע אין קולנוע ישראלי ימני

132 זיו מאור ה- 7 אוחזת אקדח, גדול יותר מהראש שלה, ומכוונת אותו לעבר השגרירות . כמוה, כל קהל ה"מפגינים" שסביבה, אנשים נשים וטף, חמושים מכף רגל ועד ראש . הקצין, כך היה ברור כעת לצופים, פעל כראוי . התמונה הזו היכתה בי כל כך חזק, כי עד לאותו סרט לא העליתי בדעתי כלל שקולנוע יכול להיות מדיום שמציג מסר פטריוטי . כלי שבאמצעותו מישהו יכול להביע מסרים שאני מזדהה איתם . הסרט פקח את עיניי לפער הבלתי נתפס שבין הקולנוע ההוליוודי ויחסו לארה"ב, לבין הקולנוע הישראלי ויחסו לישראל . כמו בישראל גם בארה"ב האליטה הקולנועית היא מעוז שמאל . אך למרות הגוון השמאלי-פרוגרסיבי המובהק של הוליווד, הזרם המרכזי בקולנוע האמריקני לעולם יישאר פטריוטי ונאמן למדינתו . זאת בעוד שרבים מדי מהסרטים הישראליים אכולי שנאה – במישרין או במרומז – למדינת ישראל . בהקשר הזה המסר המרומז חשוב לא פחות מהמסר הישיר . הנה דוגמה : צופי הקולנוע האמריקני רגילים לפגוש על המסך את מסדרונות השלטון המרכזי בארה"ב . בין אם מדובר בפנטגון, בבית הלבן או בבתי המשפט – מבנה ממשל אמריקני לעולם יהיה עטור שיש ושטיחים, נקי למשעי ומרוהט בהידור . הדימוי הזה לא ת...  אל הספר
המרכז לחרות ישראל