גדר על פי התהום

5 # תמוז תשע"ז יולי 2017 129 צדר על פי התהום ב', משניות ה-ז ) הוא מורה – "איני כשאר כל אדם" . לכן הוא מחמיר על עצמו בהלכות קריאת שמע בשבוע חתונתו ומקל על עצמו בהלכות אבלות . בווריאציה על כלל קיים, הוא מוציא את טבי עבדו מכלל שאר העבדים ופוסק ביחס אליו פסיקה ייחודית . ההלכה מעצם טבעה יוצרת נורמה אחת ליחידים שונים . בכך היא עומדת בסתירה לתמונה הליברלית שבה האטום האנושי הוא היחיד שאיננו בר השוואה לאחר . והנה כאן, במסגרת ההלכה, ניתן מקום ליחיד המוגדר כשונה מהאחרים . רבי עקיבא, גדול חכמי הדור השלישי של בית המדרש ביבנה, אף הוא מביא לידי ביטוי את התמונה הליברלית הדתית . כך מספרת עליו הברייתא : "אמר רבי יהודה : כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הציבור היה מקצר ועולה מפני טורח הציבור . וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו – אדם מניחו בזווית זו ומוצאו בזווית אחרת, וכל כך למה ? מפני כריעות והשתחוויות" ( בבלי, ברכות לא ע"א ) . היכולת לבנות מרחב חיים שבו האדם אותנטי, שבו התנהגותו החיצונית מתאימה להמיית לבו גם אם היא ויטאלית, פרועה ואולי אף מוזרה לאחר – היא יכולת הנובעת מהיות האדם היחיד אטום קיום ראשו...  אל הספר