110 מייקל אנטון מהשמרנים והרפובליקנים עד הליברלים והדמוקרטים, מתיימרים לדבר בשם "הסדר העולמי הליברלי" . הביטוי זוכה לעתים לווריאציות ( כגון "הסדר הבינלאומי הליברלי" ) , אך המטען הבסיסי קבוע . בין אם הדובר הוא פריד זכאריה ויאשה מונק משמאל, ולטר ראסל מיד מן המרכז, אליוט כהן ורוברט זֶליק מהימין, או רוברט קגן מהפעם-ימין-עכשיו-שמאל, הקונצנזוס ברור : טראמפ מאיים על הסדר העולמי הליברלי . המדקדקים יבחינו בשתי בעיות בטיעון הזה . ראשית, אף כי מבקרים אחדים תלו את האנטי-טראמפיות שלהם ב"מזג" של האיש, רובם העדיפו להאשים את טראמפ כי המדיניות שלו פזיזה – אך מכאן עברו לטענה שלטראמפ אין מדיניות בשום תחום . מכך אפשר להתעלם : זוהי הגזמה רטורית נסלחת בעולם הפוליטי . הבעיה השנייה גדולה יותר : מדוע איש לא טרח לומר מהו בדיוק "הסדר העולמי הליברלי" ? הקורא, מסתבר, נדרש לחלץ את ההגדרה מן התלונות . זאת אעשה גם אני – ואשתדל לעשות זאת בהגינות, כלומר להבין את הכותבים הללו כדרך שהם מבינים את עצמם . במונחים אידיאולוגיים, הסדר העולמי הליברלי ( להלן סע"ל ) הוא ההסכמות בין המעצמות המנצחות במלחמת העולם השנייה ( למעט ברית ...
אל הספר