אישה ערבייה, מי יידע חייך

4 # אייר תשע"ז מאי 2017 169 אישה ערבייה, מי יידע חייך נשית יפה ורצופה, בשיעור חריג יחסית לשאר העולם . באופן טבעי אדם קרוב אצל עצמו, ורובם של הסרטים שיוצרותיהם נשים עניינם נשים ( אבל לא רק ) . דומה שאפשר להכריז על מגמה ברורה : נשים בישראל מתחילות לספר על עצמן בעצמן בצורה אותנטית . הפריחה הזאת הביאה גם קולות נוספים של במאיות שחייהן אינם שואפים ל"תל-אביב" וממנה ומרעננים את ההיצע התרבותי בטפטופים קטנים אבל מורגשים . אני לא ממהרת לכל סרט שעשתה אישה, ואין אצלי עדיפות לסרט איכותי של אישה על פני סרט איכותי של גבר, אבל לפעמים איזה רגע מזוקק שמישהי מצליחה להעלות בו על הבד ניואנסים של הנפש הנשית מזכיר שהחוויה הזאת חסרה עד כה, ושטוב שהיא כאן . ובל נטעה : אין קשר בין הדרישה של ׳פורום הקולנועניות׳, שקם רק בשנת 2014 , לבין הנסיקה המדהימה של 2014 ואילך . הליך תמיכה של קרנות מתחיל לפחות ארבע-חמש שנים לפני השלמתו . הדיכוי של הדיכוי הכפול בצמידות זה לזה עלו שני סרטים של במאיות שסקרנו אותי קצת יותר מהרגיל . ׳סופת חול׳ יצא לאקרנים בסוף 2016 , ו׳לא פה, לא שם׳ הוקרן לראשונה בתחילת 2017 . סקרנותי זו ראשיתה בה...  אל הספר