150 פיטר ברגר אפילו למעשים שהוא מבצע במסגרת תפקידו המוסדי, הכרה שהייתה התשתית למשפטי נירנברג – כל אלה ואחרים הם הישגים מוסריים שלא היו עולים על הדעת אלמלא מַערכָיו הרעיוניים הייחודיים של העולם המודרני . דחייתם תהיה בלתי נסבלת מבחינה אתית ; ועל אותה דרך, גם אי אפשר לייחסם להשקפה אנתרופולוגית כוזבת . לא כך ולא כך, אפוא . המשימה הניצבת בפנינו היא להבין את התהליכים האמפיריים שגרמו לאדם המודרני להדיח את הכבוד מפני כבוד-האדם, ולשקול את ההשלכות האנתרופולוגיות והאתיות של הדבר . מובן שהערותינו אלה הן רק אתחלתא של הצבעה על ממדים מסוימים של הבעיה . אולם אפשר כבר לשער שגילוי מחודָש של הכבוד, במסגרת התפתחותה העתידית של החברה המודרנית, אפשרי מבחינה אמפירית ורצוי מבחינה מוסרית . הוא לא יתבטא, מן הסתם, בשחזור רגרסיבי של קודי התנהגות מסורתיים . אולם, כפי שרומז אנטון זַיידֶרפלד, לא נראה שמצב הרוח העכשווי המתנגד 14 טבעו היסודי של האדם יגרום לו לשוב ולבנות מוסדותלמוסדות יימשך לנצח . שיַקנו לו מציאות מוסדרת . השיבה אל המוסדות תהיה מיניה וביה שיבה אל הכבוד . לכשתבוא יוכלו שוב הפרטים להזדהות עם שלטי-הגיבורים...
אל הספר