מעבר לחטא ולעונשו: בריחתה של ההיסטוריה האלוהית

120 יהושע גרינברג המבט הזה מערער על אותה "היסטוריה קדושה" – אך גם על החלופות החילוניות, האוניברסליות, שהוצעו לה בעידן המודרני הסוער של המאות האחרונות . הוא נועד להעמיד אותנו לנוכח המציאות בדרך מדויקת יותר, ולהציע, בעקבות כך, הבנה חדשה של המשמעות הרוחנית של שיבתנו לחיים לאומיים בארץ ישראל, של תפקידנו ומקומנו, ושל האקלים הרוחני שנכון לנו ליצור ולחיות בתוכו . חלק ראשון : ההיסטוריה תקופת המקרא : הדת העברית תקופת המקרא היא התקופה שבה הדת העברית נוצרה, צמחה מתוך הדתות שבסביבתה וחרגה אל כיוונים אחרים, נוגדים . היא נטלה את הבסיס הקיים והרכיבה עליו תפיסות שונות בתכלית . הפכיות . היא זרקה את כל האלים והותירה אחד : האל בורא השמים והארץ . בעשותה זאת היא זרקה גם את כל היחסים המורכבים, הנראים לנו היום טיפשיים, בין האלים . לא מריבות, לא ניאוף, לא משחקים, לא כיפופי ידיים, שום דבר מכל אלה . אל אחד . ומשכך, אל היכול לשמש מופת מוסרי . זה היה הדגש של הדת העברית . האדם לא נברא כדי להאכיל את האל, כפי שהאמינו למשל בדת המסופוטמית . האדם נברא כיצור הבכיר בטבע, והדרישה המרכזית ממנו לא הייתה להקריב קרבנות אלא לד...  אל הספר