הרצל והמחרשה

4 # אייר תשע"ז מאי 2017 37 עיקר מאמציו להסבר הנסיבות שהשתנו במאה השנים האחרונות ולמסקנה שכיום החקלאות אינה ממלאת עוד את ייעודיה המקוריים . אם כך, מה ערך יש לתפקידה ההיסטורי ? וכי אילו היה מגיע למסקנה שהחקלאות הייתה אינהרנטית לציונות בימי התנ״ך או הרצל, האומנם לא ניתן לערער על כך היום ? דברי הרצל לעיל אף מוכיחים שלא רק בדיעבד, אלא כבר מלכתחילה לא ראתה הציונות הכרח לדבוק בדרכי הגשמה מסוימות של עיקרון-העל של יישוב העם היהודי בבית לאומי בארץ ישראל . לדוגמה, הרצל מתעלם ב״מדינת היהודים״ גם מהשפה העברית, ומצהיר בפירוש שבמדינת היהודים ידברו בלשונות אירופה . האם ניתן לטעון לפיכך שהעברית לא הייתה הכרחית לציונות במאה העשרים ? הלוא דור אחד בלבד לאחר הרצל כבר אי אפשר להעלות על הדעת את הגשמת הציונות ללא תחיית התרבות העברית ובכורתה כלשון דיבור . 2 . אם כבר גויסה ההיסטוריה למשימה, יש לדון בה בדייקנות הראויה . מאיר דן בחשיבותה של החקלאות בעיני הוגי תנועת העבודה הציונית כאידיאל רומנטי של שיבה אל התנ״ך, אל עבודת האדמה, ואל אדמת ארץ-ישראל בפרט . כנגדם הוא מעמיד זרם אחר בהגות הציונית, ובראשו הרצל, אשר ראה ...  אל הספר