טוב משותף לאזרחים היהודים והערבים

32 ר נ ט ו א מ ם ח נ מ / ת ו ב גו ת המתמקדת באינטרסים האוניברסליים של אזרחי המדינה במקום בהשתייכות הלאומית המשותפת שלהם . ואולם, תוך שהוא משמיע טיעון המוכר מאז כתיבתו של ג׳ון סטיוארט מיל, תומר טוען שהטוב המשותף בכל מדינה צריך להסתמך על הקשר הלאומי-אתני שבין אזרחיה, ולא על זהות באינטרסים האנושיים שלהם . טוב משותף שאינו נסמך על הדבק של ההשתייכות הלאומית יקרוס במצבי משבר, כך לטענתו . אולם ברור שתומר מניח כאן זהות לאומית יהודית משותפת של כל אזרחי המדינה, ומתעלם מכך שכחמישית מאזרחי המדינה משתייכים ללאומיות אחרת . יתר על כן, ניתן לטעון טיעון הפוך לזה של תומר : מצבים של רב-תרבותיות ומצבים של מדינת לאום שיש בה מיעוט לאומי הם מועדים למשברים, ודווקא פיתוח תפיסה של טוב משותף אוניברסלי, המסוגל להכיל את כל אזרחי המדינה, הוא שעשוי להקטין את סכנת התפרצותם של משברים כאלה או להקהות את חריפותם אם יפרצו . בניגוד לתומר, המאמר שלי על הטוב המשותף הרפובליקני מבקש להציע דרכים של ממש לשילוב האזרחים הערבים של המדינה בטוב המשותף של אזרחי המדינה . בניגוד לתומר, המצפה שבאחד הימים יהיו האזרחים של המדינה מוכנים להשת...  אל הספר