4 # אייר תשע"ז מאי 2017 29 תומר, באריסטו, והמשכו בחשיבה דתית ענפה ובזרמים של ההשכלה עד לימינו ) משמעו בניית עולם משמעות עבה שיש בו סולידריות, אמפתיה, ובמידת הצורך, הקרבה . "טוב משותף" על פי תפיסת ׳שחרית׳ מתייחס לרב-תרבותיות כנקודת התחלה – ומשם ואילך דורש מכולם להתקרב זה לה ובעמל רב לבנות טוב שהוא משותף לכולם : לא כיחידים אוניברסליים, אלא כאנשים עם עולמות משמעות שונים ולפעמים מתנגשים . הפוליטיקה הישראלית משתנה לנגד עינינו . אנו, אנשי ארגון הנמצא בחיכוך ועשייה יומיומיים ברמה הארצית והמקומית, מרגישים את השינויים האלה בשטח . כשיוצאים לרגע מהדיונים האידיאולוגיים והתיאורטיים אל תוך החיים עצמם, מגלים קיטוב גדול למדי בין הקבוצות בחברה, פערי חזון וייעוד לגבי מדינת ישראל, תחושות התנגשות, עוינות ולפעמים אף שנאה כלפי זהויות אחרות . זהו קיטוב הנמצא גם בתוך הזהות הציונות המשותפת, בממשק עם הציבור החרדי, וגם מחוצה לה, אל מול הציבור הערבי . ׳שחרית׳ מקדמת תפיסת ״טוב משותף״ שבה התרבויות הן נכסים, הזהויות אינן שקופות, וכל חלקי החברה הם חלק מהסיפור המעניין שאנו רוקמים כאן ביחד . השקפת עולם זו מביאה אותנו ל...
אל הספר