4 # אייר תשע"ז מאי 2017 17 בכנסים, במאמרים, בהרצאות . בשאיפה שהתודעה תכונן הוויה . וגם, כמובן, עשינו מעשים . החלפנו שלטון עירוני, הקמנו ארגונים, ארגנו פעילויות, יצרנו חיבורים, גייסנו כספים . האמנו בה חזק . אחרי עשר שנים של פעילות, אפשר לומר שמשהו בתודעה השתנה . ביום ירושלים – כשאת השער הקבוע ב'ידיעות אחרונות', זה עם הקינות על ההתחרדות או על הלכלוך, החליפה כתבת שער בוויינט על ירושלים כבירת הפלורליזם היהודי, או כשבן כספית פתח ריאיון טלוויזיוני באמירה "ירושלים היא העיר הכי מגוונת בישראל, ואולי בעולם" – ידעתי שזה הצליח . אבל לא רק בשיח אפשר לראות את השינוי, אלא גם בשטח : עשרות "קהילות צעירות" מוקמות ברחבי העיר . שמונה מכינות קדם- צבאיות קבעו בה את מושבן, יותר צעירים באים להתנדב בה לשנת-שירות, ומספר חסר תקדים של סטודנטים לומדים בה . סצנת הסטארט-אפים הירושלמית הולכת ומתפתחת, מוסדות התרבות והמורשת גדלים, השוק תוסס, אטרקציות תיירותיות חדשות נולדות . ירושלים איננה עוד הזקן האפרורי שיושב בדד על ראש ההר . שינויים רבים ומשמחים התחוללו, אך המסע רחוק מלהסתיים כי האתגרים הגדולים עדיין לפנינו . המדדים...
אל הספר