יהודים, מילים וכישלון מהדהד

3 # שבט תשע"ז פברואר 2017 201 יהודים, מילים וכישלון מהדהד המחברים ״לתבוע לעצמנו מחדש את לאומיותנו העתיקה״ ( עמ׳ 15 ) , לאומיות המוגדרת על ידיהם לא על יסוד אתני, פוליטי, רעיוני או דתי, אלא על יסוד הרציפות המילולית-טקסטואלית ( שם ואילך ) ; ״לא עם אנו בשביל שחשבנו כך וכך, אבל עם 3 אנו בשביל שקראנו כך וכך״ ( עמ' 188 ) . כי זהו לוז החיבור : הטענה כי הרצף היהודי – עברוֹועתידו כאחד – מיוסד על טקסטים המועברים מדור לדור ; כי יהודי הוא מי שנוחל טקסטים ומעבירם . על פי המחברים, רצף טקסטואלי זה, הכולל שיחה, דיון ומחלוקת המתמשכים לאורך הדורות על טיבו ועל משמעיו, הוא הוא הנַחֲלה התרבותית המגדירה את הלאומיות הישראלית . בכך עוסקים מזוויות מִספר שלושה מארבעת פרקיו של הספר : 1 . ״רציפות״ – 60 עמודים ; 3 . ״זמן ואל-זמניות״ – 50 עמודים ; 4 . ״לכל איש יש שֵם : האם ליהודים נחוצה יהדות ? ״ – כ- 45 עמודים ( פרק 2 , ״נשים ומילים״, שהוא פרק חביב ביותר כשלעצמו, אינו נצרך לעיקר עניינו של הספר – אף שהוא תופס כחמישית הימנו – ודומה שאינו אלא פריעת חובהּשל התקינות הפוליטית-תרבותית דהאידנא ) . את הספר מסיימת ׳אחרית דבר...  אל הספר