190 יהודה ויזן גם הוא בממוגדרים . יוסף חיים ברנר השורות קפצה לעיניי שורה תמוהה במיוחד, שעמדה לבדה, כפסקה בפני עצמה : "פרופסור אריאל הירשפלד העריך שאברהם בן יצחק היה הומוסקסואל [ דרוש מקור ] " . אני זוכר שהשתהיתי מעט – בטרם הסרתי את השורה מן הערך – ותהיתי על פשר הדבר . במיוחד טרדו את מנוחתי הסוגריים הרבועים שציינו כי "דרוש מקור" . כלומר, מקור לדבריו של הירשפלד . אך הירשפלד עצמו, כמובן, הוא לא העניין ( וגם לא המקור ) , ולמעשה גם לא בן-יצחק, וגם לא קביעתו הנחרצת של פרופ' חיים באר באשר לבן-יצחק ולפיה "כשקוראים את הטקסטים שלו היום ברור 1 העניין הוא בכלל ביאליק . ולאו דווקא ביאליקשהוא היה הומו" . עצמו, כי אם "מישור התשוקה ההומוסקסאולית" בשירו הנודע 'ביום קיץ, יום חום', כפי שמבאר לנו הירשפלד בספרו 'כינור 2 ערוך' . אך אולי בעצם דווקא יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין הם אלה שצריכים לעמוד כאן במוקד העניין, ושעל יחסיהם מעיד הירשפלד באותו ספר ממש כי "האיכות ההומוסקסואלית שבאהבה הזאת 3 ואם כבר עסקינן בברנר וגנסין, הרי [ ביניהם ] היא ודאית" . שבאופן טבעי עלינו לציין גם את עגנון, וחשוב מכך לאין ערוך, ...
אל הספר