מה יבטיח את קיומנו?

2 # כסלו תשע"ז דצמבר 2016 51 מה יבטיח את קיומנו ? קיימת הסכמה נרחבת כי תפיסה זו השפיעה על עיצוב תפיסת הביטחון של בן-גוריון והאסטרטגיה שלו, גם אם לא הודה בכך באופן רשמי . משמעותה הברורה היא שהסכמים הם אופן של ייצוג שלום קיים וריאלי, ולא אופן של ייצור מצב כזה . לפי תפיסה זו, רק אחרי שלמעשה ישרור שלום, יהיה טעם לחתום על הסכם שלום ; ומכיוון שמציאות של שלום אינה ריאלית, אין סיבה לחתור לחתימה על הסכם . כך, למשל, הסביר זאת בן-גוריון בשתי הזדמנויות בשנת 1955 : נניח שהיינו יוצאים במלחמה יזומה על ידינו נגד הערבים, והיינו מנצחים אותם [ . . . ] כלום [ . . . ] יהפכו לידידים שלנו ? ואם נכבוש ארצות נוספות, מה נעשה לערבים היושבים בתוכן, ואם נגרש אותם [ . . . ] איך נחזיק שממות נוספות כשאין לנו די יהודים ליישב גם את 7 השממה שבידינו ? אילו הערבים היו מנצחים ב- 1948 [ . . . ] היו משמידים אותנו . הם זוממים לעשות זאת 8 בסיבוב שני, ואם לא יצליחו – בסיבוב שלישי . רכיבי אסטרטגיית שיתוף הפעולה התפתחו בנסיבות המיוחדת של שנותיה הראשונות של המדינה, שהייתה אז לא רק "מדינה קטנה ומוקפת אויבים", אלא גם חסרת חברים . הי...  אל הספר