149 נ ע מ י העדות לחיים שלמים . ספר רות הוא לא קישוט תנ"כי, לא סיפור נלווה . הוא מראָה . דרכו אנחנו רואות איך אישה זרה הופכת ללב השושלת, ואיך אם שכולה הופכת לסבתא של מלכות . דרכו אנחנו לפעמים – לומדות שהדרך לגאולה לא תמיד עוברת דרך נבואה ם, בבחירה להישאר . היא מתחילה בהסכמה שקטה ללקט שיבולי ענו,ואם יש בדורכן כאלה הטוענים שביהדות אין לנשים קול להם בקול ברור : הביטו ברות . הביטו בי . ראו מה התרקם בינינו ובין בועז . לא היה שם פחד . לא השתקה . לא הדרה . היה שם חוק אבל גם חמלה . הייתה שם מסורת אך גם אהבה . היה שם אלוהים לא במרומים, אלא בשדה, בגורן, בברית, ברחם . כי גם אם נדמה – ל הצל, דעו זאת : בצל הזה נבטושדורות של גלות דחקו נשים א – זרעים . בשקט הזה צמחו עמודי תווך . ובליבו של החוק העברי שם, שם האמת . – שחי בנשימה שבין אם לבת כשבועז פגש ברות, הוא לא ראה בה קבצנית ולא נוכרייה . והוא לא חשש מה"מה יגידו" החברתי . הוא ראה אותה דרך נאמנותה, איש הארץ, הגואל, בעל – דרך בחירתה באלוהיי ועמי . והוא תחת כנפי ה' . הוא עשה זאת לא בשער,קרא לה להיכנס – הזכות לא בבית הדין, אלא בשדה . במרחב הפתוח, הפשוט, ...
אל הספר