א ה ב ת נ צ ח א מ ה י ת 4 2 להזכיר לאדם את מה שלפעמים הוא שוכח, את הקשר, את הצורך הנשמתי . חיי בגן היו שלווים . הכול היה עטוף בשקט שהופר רק על ידי אוושת העלים והמיית הנהר . אבל בתוכי בערו רגשות . ידעתי שיש לי תפקיד, שליחות רוחנית, קדושה . אני הייתי רְאי לאדם, וכשהביט בי, ידע . ידע שבלעדיי הוא לא שלם . ידע שלא טוב לו לבדו . נבראתי ממנו, נשמתי נשזרה בו . לא למדנו מתוך ספרים, עדיין לא היו אותיות, אבל אני התהלכתי יחפה בין המילים שצמחו מן האדמה . למדתי מהפרח, מהאור, מהחיה, מהשקט . העולם כולו היה מורה, ואני, תלמידתו הראשונה . העץ דיבר אלינו . בעצם עמידתו . העשב לחש . הנהרות בל אפשר היהשזרמו לידנו סיפרו סודות שלא נאמרו במילים א להרגיש אותם בגוף . הרוח ליטפה את פניי, נגעה בי מבפנים, במקום שאין לו שם אבל יש לו הד ברור בלב . לבי רטט מפליאה . היו רגעים שלא ידעתי אם לבכות או לשיר . תחושת השתאות מילאה אותי, כאילו גיליתי רגש שמעולם לא היה לו שם . לאדם ם . נוכחותם של המלאכים לאולי היה קשר עם שליחים מלאכיי נראתה, אבל הורגשה עמוק בתוכנו . בתוך הקשר הזה, גם רגשות הלב השתתפו : תשוקה, רוך, התמסרות . התבונ...
אל הספר