272 | לחווט את המוח מחדש הברית, שמקצוענותם ומסירותם עזרו לספר להבשיל . אני רוצה להודות גם לסוכנת התרגום שלי, אלכסנדרה קליף, שהביאה את הספר לטריטוריות נוספות ברחבי העולם . פרק התודות לא יהיה שלם בלי תודה לאמי, שילה ון דר מרווה, שילדה אגדה משום שהיא עצמה אגדה . תודה שאהבת אותי כל כך במהלך ילדותנו הסוערת . דרך האהבה והקשרים האנושיים אנחנו מחלימים ונרפאים . . . האהבה ממציאה אותנו . אני רוצה להודות גם לחמותי, הפסיכולוגית הקלינית קים קמצ'ו, שעזרה לי רבות להתפתח כמדענית ; וחשוב מזה — שהיתה כתף להישען עליה כאשר שקעתי בייאוש . עוד דמות אמהית בחיים היא ברכה, אם היא כמוך . תודה גם שילדת את בנך . תודה לחמי, לואיס קמצ'ו, שהרשה לחורחה, לכלבים ולי לגור בביתו היפה במהלך כתיבת הספר . חבל שלא נוכל לחיות תמיד כמשפחה . מצטערת, זה נשמע מפתה, אבל מעשית, בסופו של דבר נצטרך מקום משלנו . לאחי ולאחותי היקרים, סילבי ודילן וינולה, תודה שאתם קיימים . האהבה מרימה אותנו למקום שאנחנו שייכים אליו, ואנחנו נועדנו להיות קרובי משפחה . אני אוהבת אתכם . לחברותי הקרובות ביותר לוסיה ריפה, גבריאלה בּלֶטה, אובקה אונייקוולו, קרו...
אל הספר