מקסים הרקין 194 הקאץ׳ ? בכל רגע נתון ג׳וקר יכול לפגוע בי בלי למצמץ . הוא גזל ממני באכזריות את עולמי, הוא מחזיק בי מטרים רבים מתחת לאדמה בניגוד לרצוני, אני כלי עבורו . והנה הוא מושיט לי מתנה לבתי . אולי הוא, כמוני, רוצה להאמין שעוד מעט תיגמר המלחמה ויסתיים תפקידו כשובה שלי ? אולי הוא רוצה להידמות בעיני עצמו לאנושי וחומל ? אולי נזכר בילדיו שלו ? אולי בעולם אחר יכולנו להיות משהו אחר, חוץ מאויבים ? כך או כך המחווה שלו מעוררת בי חלחלה . אני כמובן יודע שלעולם לא אתן לבתי את המתנה שלו . היא טמאה בעיניי . ובכל זאת, בניגוד לרצוני, אני שומר את השרשרת אצלי . כששיחות שחרור השבויים מתפוצצות ושוב אנחנו נופלים לתהומות הייאוש והקושי, אני מאמץ את השרשרת אל ליבי . יש רגעים שדווקא היא מזכירה לי את התקווה שיום אחד עוד אשוב לראות את בתי .
אל הספר