מקסים הרקין 74 למקום הכליאה שלנו . יש בו ספות ישנות ושולחן עץ נמוך, ובקצה שלושה מזרנים בלויים אכולי עכברים . על הקיר תלויה מפה גדולה של פלסטין, ולצידה תמונה של שוטר בווסט, חמוש בקלצ׳ניקוב . הגוץ שהוביל אותנו בדרך מתברר כבעל הבית, שמציג את עצמו בשם אבו טארק . הוא מספר לנו שהשוטר בתמונה הוא אחיו שנהרג בהפצצות ב- 2008 . הוא עצמו איש חמאס, וכל הבית מלא בתמונות של חברים שלו שנהרגו בעימותים עם ישראל . בקומה למעלה גרה משפחתו של אבו טארק, אשתו, טארק בנו בן השבע-עשרה, ועוד בן תינוק . גם אחיו של אבו טארק ומשפחתו גרים באותו הבית . עשר נפשות בסך הכול . למחרת אני שואל את מאג׳ד מה התאריך ומתפלא מהתשובה . ה- 14 באוקטובר, 2023 . רק שבוע עבר מאז החטיפה, שבוע שנדמה לי כשנה או כשעה אחת . הימים מתמזגים זה לתוך זה, השעות מזדחלות בלי הבחנה, החרדה והכאב מפעפעים זה לתוך זה ואני כבר לא יודע מי הוא מי . בבית הזה, בחדר עם המפה והמזרנים הקרועים, נשהה כשלושה חודשים, עד אמצע ינואר 2024 .
אל הספר