11.

11.

מקסים הרקין 58 על הכתפיים שלי שלא אברח, ומולי שולחן . הם מניחים את כפות הידיים שלי על השולחן . אחד מרעולי הפנים, מחזיק בידו סכין קצבים רחבה ומכוון אותה אליי . אדם אחר מתרגם לאנגלית את דבריו : ״עכשיו נשאל אותך שאלות, ואם נחשוב שאתה משקר נחתוך לך את האצבע . כל שקר עוד אצבע . עד שתגיד את האמת״ . אני עונה שאני מבין, שעל כל שאלה הם יקבלו תשובה . הם שואלים מי אני, איך הגעתי למסיבת הנובה, עם מי הייתי ומה עשיתי שם . הם מניחים על השולחן פנקס ומבקשים שאכתוב את שמי, את שם הוריי, את מספר הזהות שלי, מספרי הטלפון, חשבונות וסיסמאות של היוזרים שלי ברשתות החברתיות ואת המספר האישי שלי בצבא . חודש לפני שנחטפתי מחקתי כמעט לגמרי את הנוכחות שלי ברשת . למה ? אני לא יודע להסביר את זה, אבל זאת עובדה . סגרתי פרופילים ברשתות חברתיות, מחקתי אזכורים באתרים ישנים, עשיתי סדר פסח בחתימה הדיגיטלית שלי בעולם, דיטוקס רציני . כל מה שנשאר לי היה חשבון אינסטגרם פרטי תחת כינוי בדוי שלא הכיל את שמי . עכשיו אני מוסר להם את כל פרטי המידע שהם מבקשים, כי אני יודע שזה הסיכוי היחיד שלי כרגע שאות חיים ממני יגיע לכוחות הביטחון ומשם ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ