מקסים הרקין 48 שהם יכולים לשמוע אותו . אני רואה אותו מתכופף מעל הגוף שרחוק ממני, אוחז באזיקונים שקושרים את ידיו של הבחור, ואז אני שומע צליל חיתוך . וויש וויש, נדמה לי שזהו צליל חיתוך בגדיו של הבחור . הם שואלים אותו לשמו והוא עונה שגב . בערבית "שגב" נשמע להם כמו ״סקף״ — תקרה . הם בטוחים ששגב כלפון מסתלבט עליהם, לועג להם . הוא מקבל מכה ועוד מכה, הם צועקים לו ״סטיב, סטיב״, ואין לו ברירה אלא להסכים איתם ששמו הוא סטיב, רק כדי שיפסיקו לחבוט בו . אחר כך הם עוברים לבחור השני, ארוך השיער . אני שומע את הבדים נופלים גם ממנו לרצפה . וויש וויש, פיסה אחרי פיסה . עד שהוא נשאר עירום לגמרי על הרצפה הקרה . הם עורכים לו תחקיר קצר וכך אני מגלה ששמו יוסף חיים אוחנה . אחרי זה החמאסניק עם סכין הקומנדו מגיע אליי . הרגליים שלו מתקרבות לראשי . אני מרגיש את הצל שלו נופל עליי . הסכין הגדולה הזאת, שכבר ראתה דם, עכשיו מכוונת אליי . אני עוצם עיניים מתחת לכיסוי ומחכה להרגיש את הלהב על הגוף שלי . אבל הוא משתהה ובוחן אותי . הוא שואל אותי לשמי . אני עונה ״מקס״ . הוא חוזר אחריי ואומר ״מרקס״ . אני לא מתקן אותו . אחר כך הו...
אל הספר