הזעקה הלא-נשמעת למשמעות 127 העובדה שהמשמעות טעונה גילוי, אינך יכול להמציא אותה . אי-אפשר ליצור שכל ישר, אבל אפשר בהחלט ליצור הבלוּת ואיוולת . אין פלא שסופר שנתפס לתחושת חוסר משמעות, מתפתה למלא את הריקנות הזאת באיוולת ובאבסורד . אלא שיש ברירה אחרת . הספרות המודרנית אינה צריכה להישאר רק תסמין נוסף של נוירוזת ההמונים של ימינו . היא עשויה בהחלט לתרום את תרומתה לתרפיה . סופרים שהתנסו בעצמם בכל מדורי הגיהנום של הייאוש על היעדר משמעות החיים, יכולים להעלות את סבלם קורבן על מזבח המין האנושי . חשיפתם זו עשויה לעזור לקורא המתענה באותו מצב, להתגבר עליו . התרומה המינימלית שסופר יכול להושיט לקורא היא לעורר בו תחושת סולידריות . במקרה זה התסמין הוא התרפיה . אם אמנם הספרות המודרנית מבקשת לקיים את משימתה התרפויטית — במילים אחרות, אם אמנם היא מבקשת לממש את יכולתה התרפויטית — עליה להימנע מלהפוך את הניהיליזם לציניות . עם כל ההצדקה שיכולה להיות לסופר לשתף את הקורא בתחושת העקרות ויקטור פרנקל 128 שלו, הטפה לאבסורדיות שבהוויה היא חסרת אחריות עד כדי ציניות . אם הסופר אינו מסוגל לחסן את הקורא מפני הייאוש, מן הרא...
אל הספר