הורי דרך 164 אותה . "אני יכולה לבקש מהמורה שתלמד אותי," היא ענתה . כעבור כמה ימים היא ניגנה לי אותו די יפה . מהאור בעיניה ראיתי שהיא מתלהבת מהנגינה ומהחיזוק החיובי שקיבלה מהשומעים . החלטתי לנסות ולתחזק את ההתלהבות הזאת עוד קצת . כיוון שהיא עדיין לא למדה לקרוא תווים, חיפשנו יחד סרטון שמלמד נגינה בחלילית ללא תווים . הגענו למורה איטלקי בשם פאביו וטרו ( Fabio Vetro ) , ובתי הייתה מאושרת מכך שהוא מלמד גם שירים עכשוויים ולהיטים פופולריים . מדי שבוע היא למדה שיר אחר שיר, מנגינה אחר מנגינה . בתור אב גאה ליוויתי אותה כמובן בכל אחד מהם, חגגנו את ההישגים התכופים, ושיתפתי את הסרטונים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית המורחבת שלנו . כולם שם שיבחו אותה והחמיאו לה, מה שעודד אותה להמשיך ולהעלות סרטונים . אשתי ואני תִחזקנו כך במשך שנים את החוזקה וההתלהבות שלה, שלבסוף הובילו לנגינה מקצועית בחליל צד . בתי הפכה את החוזקה שלה — נגינה — לעיסוק מרכזי ומספק . ממרחק הזמן נראה כי ההתלהבות שלי כאָב מהכישרון שלה לצד ההכרה שלה בחוזקתה המוזיקלית, הן שדחפו אותה להתמקצע בנגינה . רובנו רגילים להגיב לילדים כשנדרשת ביקורת או משמע...
אל הספר