המאבק על זכות החינוך בכפר ריינה 1948 – 1970: אתגרים, יזמות מקומית והשפעת המדינה

דפים 302 | 84 עוין . נוסף על כך, מיקומו הגיאוגרפי של הכפר שירת את מדיניות הממשלה בראשית דרכה, אשר ראתה ביישובים כפריים מסוימים מוקדי שירות אזוריים המסוגלים לתמוך במדיניות של צמצום תקציבי באמצעות ריכוז מוסדות ושירותים חברתיים במקום אחד . הגורם המשמעותי ביותר המבדיל את הכפר ריינה מן הכפרים האחרים שצוינו לעיל ( עילוט, משהד ועין מאהל ) הוא נוכחותם של בני העדה הנוצרית בכפר וקשריו של חנא ח'מיס, תושב נוצרי מריינה, עם מנהיגים יהודים . בהקשר זה ניתן לזהות גם ביטוי למדיניות של העמקת הפילוג בתוך החברה הערבית, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהעדפת בני העדה הנוצרית על פני בני העדה המוסלמית ( בוימל, 2007 ; לוסטיק, 1985 ; بابه , 2013 ; سعدي , 2020 ) . אף על פי שמעמדו של הכפר כלל יתרונות מסוימים, מערכת החינוך בריינה סבלה במשך שני עשורים ממחדלים ומכשלים חינוכיים . זאת על אף מאבקם המתמשך של תושבי המקום להשגת זכויותיהם בהתאם לאמנה בדבר זכויות האדם של האו"ם, שאליה הצטרפה ישראל בשנת ,1948 ובהתאם לעקרונות מגילת העצמאות מ- 14 במאי 1948 והחוקים הרלוונטיים, כגון חוק חינוך חובה 1949 וחוק החינוך הממלכתי 1953 . הזכוי...  אל הספר
מכון מופ"ת