דפים 144 | 84 חדשים ומורכבים בפני המערכת האקדמית המסורתית, והיא נאלצת להתמודד עם שאלות אתיות הנוגעות לאותנטיות, ליושרה אקדמית ולגבולות השימוש הלגיטימי בכלים אלה ( ודמני ויניב, בהכנה ; 2022 Holmes & Tuomi, ) . במוסדות אקדמיים רבים בישראל ובעולם התגובה המיידית להופעת טכנולוגיות AI הייתה לרוב הגבלת השימוש בטכנולוגיות או איסורו באופן גורף, בעיקר במטלות ובמבחנים ( אסף וברק, 2023 ) . עם זאת, גישה זו יוצרת פער בין המדיניות הרשמית לבין הפרקטיקה בשטח, שכן סטודנטים ממשיכים להשתמש בכלים אלה למרות האיסורים ( שוורץ ואלון, 2023 ; McKee, 2023 ) . המחקר הנוכחי נועד לבחון את הפער הזה מנקודת מבטם של הסטודנטים עצמם, תוך התמקדות בתפיסות האתיות שלהם ובציפיותיהם מהמרצים . שאלת המחקר המרכזית במחקר זה היא : כיצד סטודנטים תופסים את ההיבטים האתיים של שימוש בבינה מלאכותית בהקשר אקדמי, ומה הקשר בין תפיסות אלה לבין עמדותיהם כלפי תפקיד המרצים בהנחיה אתית ? להבנת סוגיה זו חשיבות רבה עבור מוסדות אקדמיים המבקשים לפתח מדיניות רלוונטית ואפקטיבית בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליכי למידה והוראה . אם כן...
אל הספר