] 338 [ ה שיבה לס דום ״תפסיק, אַל-תרגיז,״ גיחך זאב . ״מכיר את הבדיחה עם השופט : ״אַל תרגיז… ? ״ ״הוֹמוֹ,״ קלע הארוך אל זאב . ״אתה עם הבדיחוֹת ההוֹמיוֹת שלך ! ״ ״מה ? ״ ״זה ששמעת : הומו ! ״ ״על יסוֹד מה ? סתם מילים ? ״ ״כך אני רואה אותך . ״ ״אידיוט — לא חשוב . לך אין כל יסוד לאמור כך, אבל לאמיתו של דבר, מדוע לא ? מה רע בזה ? ״ ״במה, לכל הרוחות ? " קרא הארוך . ״בהומוסקסוּאַליוּת ? ״ ״אח, נמאסת ! למה לשקר ? למה אנשים חושבים שאפשר לרמות ? אתה אימפּוטנט — לא תסתיר הרי…״ כאמור, זו ההופעה הראשונה של המילה ״הומו״ ( בשונה מהומוסקסואל ) ביצירה עברית מוכרת, והיא מקדימה בשנים רבות הופעות מאוחרות יותר . אך יש לשים לב להקשר . בשלב הראשון, הכינוי ״הומו״ מושלך בידי אחד הדוברים כעלבון המתאר תסביך מיני ערטילאי שמשבש את קשריו עם בחורות . ניכר שלמשתתפים בשיחה יש מושג מעורפל ביותר מהי הומוסקסואליות כזהות אנושית ממשית . בהמשך הסיפור זאב מתאר את הסלידה שמעוררים בו יחסים עם נשים : ״בחורות הן מין אחר, מוזר — שונה . יצורים שהתקרבות ידידותית אמיתית אליהן היא קשה ומסובכת, או, פשוט, 22 חברו מטיח בו : ״אימפוטנטלכל ...
אל הספר