יוסף והבור

] 230 [ ה שיבה לס דום של ברלין הבוהמית . הם התיישבו בבתי קפה, הכתיבו כתבי עת בשפה הגרמנית ונשאו עימם ספריות גרמניות שלמות שהוברחו מן היבשת הבוערת . מנקודת מבטם, הציונות נראתה כמו מחנה צבאי מאובק, זר לתרבות העירונית ולמיניות החופשית שמילאה את קפה האינטלקטואלים על הקורפירסטנדאם . בעוד המלחמה משתוללת בעולם, הם עסקו באהבת גברים ובפיגורות דקדנטיות . להבדיל מהעמדה הנפוצה, הקושי העיקרי שהתמודדו עימו הומואים באמצע המאה שעברה לא היה בהכרח רדיפתם כהומוסקסואלים, אלא קשיים חומריים, בדידות ותסכול מיני ורומנטי . המצוקות שסבלו מהן הפליטים ההומואים שהתגלגלו לפלשתינה לא היו שונות מהותית מאלה שהקשו על מהגרים אחרים . טיפוסים עדינים אלו מצאו את עצמם לבד באפלה, בארץ זרה — כמו יוסף שהושלך לבור בידי אחוות הגברים של אחיו אחוזי הקנאה, ומצא את עצמו מסולק ונרדף . מעגל אנשי העט והבוהמיינים דוברי הגרמנית שהקיף את לסקר-שילר היה מקבץ של טיפוסים תלושים ומתבדלים שהתעקשו על הכתיבה בשפה הגרמנית ועל שימור התרבות החופשית של האוונגרד האירופי והשמאל הגרמני . עם זאת, יותר מאשר אופוזיציה פוליטית של ממש, הם גילמו התנגדות אסתטי...  אל הספר