הפולחן הזה של אהבת גברים

] 200 [ ה שיבה לס דום הירשפלד, הוא לא היה שותף לאידאולוגיה הפרוגרסיווית והסובלנית של המכון הסקסולוגי, אלא הביע סלידה והסתייגות מהומוסקסואלים . לדבריו, עד לפני שנים מעטות הומוסקסואליות כמעט לא הייתה קיימת בקרב יהודים . אצל אשכנזים הוא נתקל במקרים נדירים, כולם ״בני משפחות דגנרטיביות בהחלט ( משפחות של פסיכופטים ) ״ . נראה שאפיון זה מושפע מתאוריית ״הניוון הגלותי״ — אותו אפיון אנטישמי שאומץ גם בידי הוגים, מחנכים 55 בהתאמה להקשר של גילוי ״החוג ההומוסקסואלי״ ופסיכיאטרים ציונים . הוא מציין כי רוב האנשים הנגועים בהומוסקסואלית בארץ הם אנשים משכילים, אבל ״דגנרטים רוחניים ונפשיים כמעט במלוא מובן המילה״ . מישל פוקו תיאר בספרו תולדות המיניות את האופן שבו הגדירו הפסיכיאטרים והסקסולוגים המודרניים את הטיפוסים השונים של הסטיות המיניות, העניקו להם שמות ונתנו להם סימנים — עד שיצרו מעין ״משתלה 56 הדרך שבה אפיין מטמון אתשל סטיות״, מאורגנת באופן סיסטמטי . ההומוסקסואליות בפלשתינה וסיווג את הופעותיה השונות שייכת במובהק לשיח כזה . מטמון הציג בריאיון תאוריה סקסולוגית מפורטת ומלומדת של ההומוסקסואליות לסוגיה . ברא...  אל הספר