] 118 [ ה שיבה לס דום חברי בלאו-וייס מתחרים בריצה בעירום . קרדיט : הארכיון הציוני אוטו זארק, שהיה חבר בתנועת הנוער, תיאר בממואר שלו ״אודיסאה גרמנית״ את אחד מטקסי החניכה האקסטטיים ששילבו פולחן, טבע וארוס . לפני עלות השחר הוצתה מדורה, והילתהּהאדמדמה צבעה את היער . זה היה רומנטי מאוד, אך מיד התברר שהאש לא הוצתה כדי לשטוף את הסביבה בזוהר רך וגם לא למען המטרה הארצית של חימום גופנו . לא, לאש הייתה משמעות "נעלה" הרבה יותר . היא מילאה תפקיד בריטואל . היה עלינו לפשוט את הבגדים, וכשהיינו עירומים, פתח המנהיג את הטקס . הוא הניף את ידו כדי לזמן את האלים, ואף שהוא לא כינה אותם בשמותיהם, אני דימיתי שהוא פונה בעיקר לפאן . אז המקהלה השמיעה מזמור מוזר שהתיימר להישמע גרמאני עתיק [ . . . ] ואז המנהיג ניתר דרך האש, והאחרים בעקבותיו . למעשה 74 הייתה זו חוויה מסעירה למדי . לתפיסתו של זארק, להתנסויות כאלה היה תפקיד עקרוני בתפקודה של התנועה .
אל הספר