] 83 [ הט יפוס האינ וורטי היה החלק השלישי בסדרת חיבורים על תנועת הנוער, אך שני הקודמים נשאו אופי כמו-היסטורי, ואילו השלישי נשא אופי סוציולוגי-סקסולוגי . במרכזו עמדה תופעת האינוורסייה המינית בתנועת הנוער, כלומר ביטויים של ארוטיקה חד-מינית . טענתו היסודית הייתה שיש לראות בוונדרפוגל תופעה המונעת מתוך דחף הומו-ארוטי לא מודע, ומנהיגיה העיקריים הם הומוסקסואלים . בעקבות פרידלנדר טען בליהר כי תשוקה לבני אותו המין אינה תופעה פתולוגית, אלא כוח המגבש ובונה את החברה . רק דחפים הומוסקסואליים, ברמות שונות של עידון, יכלו להסביר את הקשרים ההדוקים בין בני הנוער ובינם לבין המנהיג . בליהר תיאר את קבוצת הנערים החד-מינית המרכיבה את תנועת הנוער כאחווה גברית המלוכדת בשל משיכה ארוטית, ובמרכזה טיפוס הומוסקסואלי פעיל, Männerheld , המקבץ סביבו טיפוסים פסיביים . מסיבה זו הוא התנגד לשילובן של בנות בתנועה, מכיוון שהקשר הרומנטי בין גבר לאישה יוצר 21 אפקט של בידוד, ואילו הקשר ההומו-ארוטי מגבש את הקבוצה . המונח Männerheld הוזכר פעם אחת אצל פרידלנדר ( ולמעשה — בתוך ציטוט של יגר ) . הוא מתייחס שם כזכור לגברים סופר-ויריל...
אל הספר