] 78 [ ה שיבה לס דום ההומוסקסואליות . זוהי ההתייחסות העיקרית בחיבור זה לרעיון של אחוות הגברים הארוטית, גם אם זו מוצבת כשריד למומנט ארכאי ופרימיטיבי בהתפתחות הציוויליזציה . התייחסות זו מרמזת קרוב לוודאי לרעיונותיו של הנס בליהר, האידאולוג של תנועת הנוער הגרמנית, שאליהם נחשף פרויד באותו זמן . במרוצת העשור השני והשלישי של המאה העשרים היה בליהר מזוהה יותר מכול שם אחר עם התורה של אחוות הגברים הארוטית — המנרבונד — וגם עם הסגידה למה שכונה ״נטיות הפוכות״ או ״ארוס אפלטוני״ . בזכות הכריזמה האינטלקטואלית שלו הוא סחף רבים בעולם דובר הגרמנית, בעיקר בשורות הנוער המורד נגד הבורגנות ומוסר המשפחה . בכמה חיבורים קצרים שכתב, ובראשם "הוונדרפוגל כתופעה ארוטית" ו"תפקיד הארוטיקה בחברה הגברית", הוא חיבר בין רעיונותיהם של אפלטון, פרויד ופרידלנדר ויצר סינתזה כובשת שהצליחה להפוך את התשוקה ההומוסקסואלית למעין אופנה שהשתלבה בביוגרפיות של גברים רבים . מבחינת רובם, ובכלל זה בליהר עצמו, הייתה זו אפיזודה קצרה בהתפתחותם האישית שנזנחה אחר כך לטובת קשרים עם נשים . ואכן, גם בליהר נטש את העיסוק בהומוסקסואליות כמה שנים אחרי ...
אל הספר