] 22 [ ה שיבה לס דום אך הם היו שותפים למאמץ תרבותי ואינטלקטואלי למימוש הרנסנס של הארוס החד-מיני, הדבר שתיאר פרוסט כציונות סדומאית . פרויקט זה לא נסב על שוויון חברתי או על שחרור מיני . זה היה פרויקט של שינוי ערכים, שנועד להעלות את קרנה של אותה תשוקה — תשוקה שהוקעה ונרדפה בפיקוחה של הדת הנוצרית, אך גם בעידן התבונה והמדע . במקרים אחדים ביקשו אינטלקטואלים אלו להוכיח כי הארוס ההומוסקסואלי עומד למעשה בבסיס הציוויליזציה האנושית . לפיכך הם טענו כי שיקום מעמדו של סוג האהבה הזה יביא לפריחה של התרבות האירופית בכלל . אף על פי שהשם המקראי "סדום" סימן את החטא של משכב הזכר, הוא נחשב כמעט בלעדית למילת גנאי . סיפור סדום נחשב, כאמור, סימן אזהרה לגורלם הקודר של המתפתים למשכב זכר . מלבד כמה יוצאי דופן איש מעולם לא מצא לנכון לתאר את עצמו בתור סדומאי ; לעומת זאת, הומוסקסואלים לא מועטים הזדהו בתור נאמניה של ״האהבה היוונית״ . המורשת היוונית נהנתה ממעמד מיוחס בעידן המודרני, והעובדה שאהבה ותשוקה בין גברים היו נפוצות כל כך בתרבות עתיקה זו שימשה טיעון חזק, גם אם לרוב לא מספק, לזכותה של האהבה החד-מינית . הומוסקסוא...
אל הספר