] 16 [ ה שיבה לס דום לישראל, הודה במכתב תשובה שדעתו אינה נוחה מן השמות ״מושב סדום״ או ״קיבוץ פועלי סדום״, גם אם אין בסמכותו להכתיב לאנשי המושבה כיצד 3 יכנו אותה . עם ישראל שב לארצו, ארץ התנ״ך . החלוצים הציונים הפריחו נשמות והקימו מושבות וקיבוצים, אך בשולי שיבת ציון התרחשה גם שיבה לסדום — העיר הארורה שזוהתה בתור המעוז ההיסטורי של משכב הזכר . אפילו השם "סדום" עורר תיעוב וחרדה עד כדי כך שרשויות המדינה היהודית שבדרך דאגו למחות אותו מעל פני מפת ההתיישבות — כמעין טקס מגי של גירוש שדים . אך האם שיבת סדום או חידוש סדום הם רק צירוף מילים מעורר מבוכה, דו-משמעות אנקדוטלית ? או שמא מאחורי החשש הזה משמעות גדולה יותר מסתתרת ? האם התחבאה מאחורי הצירוף הזה, ולו באופן לא מודע, איזו חרדה ממשית מפני הקמתה מחדש של מדינת ההומוסקסואלים ? בדמיון האירופי של העידן המודרני המיתוס של חורבן סדום קשור במידה הולכת וגדלה לחטא הספציפי של משכב זכר . מאמצע המאה התשע עשרה נהפך סיפור סדום לנושא פופולרי של ספרות דידקטית נוצרית למעמד הבינוני והוצג גם ויזואלית בשלל ציורים ספקטקולריים של החוטאים ואובדנם . במאה התשע עשרה זיהו...
אל הספר