] 65 [ האמֵן בי על השולחן ועל השידה, שיירי אוכל שהעלו עובש, מקק רמוס, בקבוק שמתגולל על הרצפה אחרי שרוּקן עד הטיפה האחרונה . לולא דבריה של יוהנה גיסתו עוד היה אפשר לתהות אם לא עזב דווקא בנוכחותו של תיאו, עמוס בתרמילו ובכן הציור ואולי עוד מקווה לרגעים שאחיו יעצור בעדו, אבל יוהנה אומרת דברים ברורים, לפחות במבט ראשון . לדבריה, עסק ביום האחרון בסידור הסטודיו ; כך שמעה מידידו הצייר אמיל ברנאר . ״כדי שאחי יחשוב שאני עדיין כאן״, הסביר לו, ואת הציטוט התמוה הזה יוהנה משאירה בלי שום הסבר — הרי דווקא הסֵדר הפתאומי יכול לעורר תהיות . אם כל כך רצה אחיו בעזיבתו, ודאי לא היה מצטער לגלות שנפטר ממנו . האם לא רצה וינסנט את ההפך דווקא, שתיאו יגלה שעזב מיד בכניסתו לדירה ? ולא כדי לשמח אותו אלא כדי לצער — הרי גם מי שרוצה מאוד בעזיבת האחר עלול להיפגע כשיבין שהאחר הקדים אותו בהחלטה ובמימושה ; ואולי, גם זה ייתכן, יעלה בו כך גם צער על עצם המעשה ? לא מן הנמנע שנלוותה לכך גם המחשבה הזאת, הפוכה אבל לא בלתי אפשרית בנסיבות האלה : שאולי יינחם אז אחיו על השפל שיחסיהם הידרדרו אליו . הרי באופן דומה כששמע חמש שנים קודם ל...
אל הספר