11. העוקץ הברזילאי

] 121 [ ״אתה מתאושש ? ״ עכשיו הוא כבר הביט בי כמו שמביטים באדם תימהוני שמתחיל להציק לך ברחוב . היה ניכר שהוא לא מבין את פשר הדברים . הוא הגניב מבט לעבר נורית, ואז החזיר את עיניו אליי : ״מתאושש ממה ? הכול טוב אצלי״ . נעשיתי נבוך . הבטתי גם אני לעבר נורית . היה נדמה לי שהיא בלעה את הרוק . נפרדתי משניהם ומיהרתי בחזרה לחדרי, בלי להכין את כוס הקפה שנזקקתי לה . צנחתי אל הכיסא ותפסתי את הראש . כמה שניות אחר כך נורית נכנסה ואמרה לי : ״צביקה, קובי לא אוהב שמדברים איתו על כל הסיפור הזה . הוא מנסה להדחיק את מה שקרה לו״ . הנהנתי לעברה וביקשתי שתסגור את הדלת . כעת כבר חשדתי שמולי ניצבת נוכלת . באותו זמן כבר הכרתי את נורית כמה שנים טובות . היא הייתה חלק מהצוות המנהלי במשרד שבו ניהלתי את מחלקת הליטיגציה . בשנת 2005 הצטרפתי עם המחלקה למשרד זליגמן, בעקבות הצעה שקיבלתי מראש המשרד אז אלי זהר . אני ועוד שבעה עורכי דין מצאנו שם בית חדש, והצענו לצוות המנהלי להצטרף . נורית הייתה אחת מהם . כמה חודשים אחרי המעבר למשרד החדש הגיעה נורית לעבודה וסיפרה שבן הזוג שלה קובי, שעובד כמורה לסלסה, נפל בזמן ריקוד בחתונה וש...  אל הספר
עם עובד