] 103 [ יהודית, הצעירה מהשתיים, עבדה בשירות הביקורת של תוצרת חקלאית לייצוא במשרד החקלאות . באחת הביקורות שלה גילתה כי החקלאים בגוש קטיף — כלומר בקהילה שלה — מרססים בחומרים כימיים תוצרת חקלאית שהם משווקים כאורגנית ומיוצאת לאירופה . יהודית התלבטה ארוכות מה לעשות עם מה שגילתה, עד שהחליטה לחשוף את הפרשה . כלי התקשורת פרסמו כתבות על הממצאים שגילתה, וחקירת משטרה נפתחה . לחץ אדיר הופעל על יהודית שתחזור בה מדבריה ולא תעיד נגד אנשי היישובים, אך היא עמדה בהתעקשותה . הדבר הפך את חייה ואת חיי משפחתה לגיהינום : כתובות גרפיטי נגד המשפחה רוססו ביישוב, צמיגי מכוניתם נחתכו, חקלאי העוטף הפעילו לחצים על משרד החקלאות לא להחזיר אותה לעבודתה אחרי שיצאה לחופשת לידה ( הדבר עלה בידיהם לתקופת-מה, עד ששר החקלאות התערב ) , ילדי המשפחה נודו ולא הוזמנו לאירועים בבתי הספר, בעלה של יהודית לא הורשה לעלות לתורה בבית הכנסת ( וכשביקש לומר קדיש על אביו, יצאו כל המתפללים מההיכל וכך נמנע ממנו לומר קדיש במניין ) . ומעבר לכל הצעדים האלה, החליט רב היישוב להשתמש בסמכותו הדתית ולקבוע כי על המשפחה מוטל חרם ונידוי לפי ההלכה . יהוד...
אל הספר