2. רצח היסטורי בפלורנטין

] 44 [ לי לא את הכלים של היסטוריון ולא את הגישה של היסטוריון לבחינת האירוע . היות שכאמור לא קיבלתי עליי את אצטלת ההיסטוריון, לא אנהג במשפט זה אחרת מאשר בכל משפט אחר שבו על השופט לקבוע את ״האמת״ אך ורק על פי הראיות הכשרות שהובאו בפועל על ידי הצדדים, ולא מעבר לכך . אין זו האמת הצרופה — אם אפשר בכלל להגיע אליה — אך זו ״האמת״ המשפטית שבתיק זה . ואולם אף על פי שאין זו האמת הצרופה אלא האמת המשפטית, הרי משמעות פסק הדין הייתה מרחיקת לכת : מעתה כל מי שיטען שסבוראי אשם במותו של שטרן, ידבר לשון הרע ולא תעמוד לו הגנה . מצב זה נהפך לאבסורדי במיוחד כמה שנים לאחר מתן פסק הדין, כשלפתע התגלתה ראיה חדשה שלא הייתה בפני בית המשפט, ואשר תמכה דווקא באמת היסטורית שסותרת לכאורה את האמת המשפטית שקבע וינוגרד בפסיקתו . זה קרה בשנת 1998 , חמישים שנה אחרי תום תקופת המנדט . באותה שנה הועבר למוזאון ההגנה בתל אביב ארכיון הבולשת הבריטית בארץ ישראל . שם הסתתר לו מסמך ועליו הסיווג ״סודי ביותר״, שנחתם בידי המפקח הכללי של הבולשת בארץ ישראל אלן סונדרס . בדוח של סונדרס מצוין שצוות החיפוש שמצא ] 45 [ את יאיר בדירה בפלורנטין ...  אל הספר
עם עובד