תפניות בתחום הקולנוע

[ 492 ] אירופוצנטריות שלא מדעת המרופט שלה היא אדם תוסס ורהוט להפליא שבתוך נפשה הסועה בטוחה בעצמה לחלוטין ; וסרטם המועמד לפרס האוסקר של לוסי ווקר וז׳ואאו ז׳רדים אמנות בזבל ( 2010 Lixão [ Wasteland ] , Lucy Walker and João Jardim, ) , שיר הלל לאמן הזבל ויק מוניז ( Muniz ) המשחזר ציורים קנוניים כגון מות מארה של ז׳אק-לואי דויד ( 1793 David, The Death of Marat, ) באמצעות שימוש במלקטי הזבל כמודלים אנושיים ובאשפה כחומר הביטוי המיוחס . במבט לאחור אפשר לראות ב אי הפרחים של ז׳ורז׳ה פורטדו ( 1989 ) שניתחנו בקצרה בספר מעין מקור קולנועי לתנועת האנטי-גלובליזציה, שכן הוא מנתח את הפסולת ניתוח שנגזר מן המרקסיזם ומגישת העולם השלישי וחושף באמצעותו את צידה הסמוי והאפל של הגלובליזציה . הסרטים האלה מראים לנו כי הזבל הוא מציאות חומרית מאוד שמקורה בחברות שהצריכה בהן מתבססת על צרכים מלאכותיים . כמות הפסולת המיוצרת לנפש בארצות הברית למשל גבוהה בחמישים אחוז מן הכמות המיוצרת בכלכלות מערביות דומות אחרות וגבוהה פי שניים מן הכמות 74 ארג׳ון אפדוראי מציין כי “ערי סילוק״ גדולות מתקיימות המיוצרת ביפן . בערים מרכזיות רבו...  אל הספר