גלגולי הפולמוס על הרב־תרבותיות

[ 482 ] אירופוצנטריות שלא מדעת המחלה ה״פנימית״ של אירופה, את היותה אתר של גזענות ושל רודנות, ואילו מאבקי השחרור האנטי-קולוניאליים חשפו את ההתקוממות ה״חיצונית״ נגד השליטה המערבית וחוללו משבר במטא-נרטיב המובן מאליו המציב את אירופה בחזית ה״קִדמה״ . בעוד התנועות האנטי-קולוניאליות מתחילות לשנות את היחסים בין האומות שינו תנועות השחרור של מיעוטים את היחסים בתוכן . “התזוזה הסֵיסמית״ מציינת את ההשלכות האינטלקטואליות-שיחניות של האירועים האלה, הנתפסים כזרזים לדה-קולוניזציה נרחבת של הידע ושל התרבות האקדמית . המושג “אירופוצנטריות״ הצליח לשמר את הכוח הביקורתי שלו, והוא עדיין משמש מונח מפתח בדיונים ובמחלוקות, אבל המונח “רב-תרבותיות״ ( multiculturalism ) הצליח פחות . בשנות התשעים של המאה העשרים הקימו כמה חוקרים “מתחם בידוד״ של שמות תואר הנוגעים לרב-תרבותיות ולפוליטיקה של הזהויות בעזרת מאייכי מניעה כגון “ביקורתית״, “רדיקלית״ ו״קונטרה-הגמונית״ ( וה״פוליצנטרית״ שלנו ) אלה הקדימו תרופה למכת האימוץ המסרס הצפויה ( הטיפול המניעתי פועל גם בכיוון ההפוך כל אימת שמבקרים מגדירים מראש את הרב-תרבותיות “נאו-ליברלית״...  אל הספר
עם עובד