להיות או לא להיות תאורטיקן טוּפּי

[ 476 ] אירופוצנטריות שלא מדעת הקיצוני יותר של הנאורות הצרפתית הן אל האוונגרד האירופי ואל האוונגרד הברזילאי . בהיפוך שנון של תורת שני השלבים ה״מתקדמת״ הרגילה – המובלעת בעצם הביטוי “אוונגרד״, “חיל חלוץ״, המניח כי האוונגרד האירופי “מקדים״ את השאר – הכריז בכובד ראש אירוני דה אנדרדה, שהיה “אפיפיור״ האנתרופופגיה כשם שברטון היה “אפיפיור״ הסוריאליזם, 42 כמו כי הסוריאליזם הוא “התנועה ה פְּרֵה-אנתרופופגית החשובה ביותר״ . במקרה של הפילוסופים האירופים, ה״פילו-ילידיזם״ ( או “אהבת הילידוּת״ ) אִפשר להעביר ביקורת אנתרופולוגית על היסודות האקסיומטיים של התרבות האירופוטרופית . עם זאת הפילו-ילידיזם של דה אנדרדה לא היה אלא זה של חבר מפונק באריסטוקרטיית הקפה של סאו פאולו שילידיזם הוא עבורו פרובוקציה פשוטה וחסרת עלות . אמנם ההתערבות המודרניסטית נועדה “להרשים את סאו פאולו הבורגנית״, אבל היא הייתה תרבותית ולא פוליטית . היא לא הציעה ברית של ממש עם האינדיאנים בשר ודם שחיו לא רחוק כל כך מן הבסיס המודרניסטי בסאו פאולו – למעשה נראָה כי המודרניסטים מניחים לא פעם שכל הטופים בברזיל נעלמו, אף שבפועל הם נושלו בידי פול...  אל הספר