המפנה הטרנס־אוקייני

[ 471 ] אחרית דבר : מחשבות על אירופוצנטריות שלא מדעת : אחרי עשרים שנה בהשאלה לצבע – “האטלנטי השחור״ כמובן אבל גם “האטלנטי האדום״, “האטלנטי הלבן״ ו״האטלנטי בצבעי הקשת״, כפי שטעַנּוּ בספרנו מ- 2012 “תרגומי גזע : מלחמות תרבות סביב האטלנטי הפוסט-קולוניאלי״ ( Race in Translation : Culture Wars Around the Postcolonial Atlantic ) . אולם יש לנהוג במטפורת הקשת בענן בזהירות, שכן היא עלולה להביא לידי מסקנה שקיימת היום הרמוניה “פוסט-גזעית״ שמתעלה מעל לסוגיית הגזע . אף שאין לגזע שום תוקף מדעי, ה״גזע״ עדיין מַבנה ביעילות את הכוח בעולם ומשמר מקרים של אי-שוויון עמוק שמשפיעים על מיעוטים ניכרים לעין . כפי שמשתמע ממטפורת הקשת, הצבעים הסמליים נמוגים ונמהלים זה בזה ; הם קוראים תיגר על גבולות מובחנים גם במשטרים הייררכיים . האדום הילידי והשחור הדיאספורי גם בארצות הברית וגם בברזיל לדוגמה שזורים היטב זה בזה – בעירוב הדמוגרפי, בחבירה הפוליטית, במחקר האקדמי ובהכלאותיה של התרבות העממית . ההנחה שלנו לאורך כל הדרך היא ש״צבעים״ הם דימויים יחסיים, תלויי מצב ובעלי חפיפה חלקית שהוראתם משתנה תדיר : הם מקבלים משמעות רק כ...  אל הספר