מונחי הדיון

[ 456 ] אירופוצנטריות שלא מדעת בספרו “הרצאות על הפילוסופיה של תולדות העולם״ : “המערב הוא המקום 5 שבו השמש הפנימית של התודעה העצמית עולה וזורחת באור יקרות״ . דימויים של אור ( enlightenment, rayonnement, illuminismo ) מציגים את הדמוקרטיה, את המדע ואת הקִדמה כאילו קרנו מתוך מקור מערבי בוהק . הדימוי עצמו שודר ותורגם אחר כך לשפות לא אינדו-אירופיות – למשל ל״א-תַנְוויר״ בערבית ואל “הנאורות״ בעברית . האירופוצנטריות אינה פילוסופיה שיטתית אלא רשת של נרטיבים מוטמעים, הנחות סמויות ומטפורות מוצנעות שעיצבו בהצטברותם את “השכל הישר״ הרוֹוח מאוד 6 או את מה שוונדנה שיווה מכנה “המונוקולטורות של הרוח״ . אילו נהנינו בספר המקורי מכל הזמן והמקום שבעולם, אפשר שהיינו מרחיבים את הרשימה הראשונית ובה חמש הפעולות האירופוצנטריות המרכזיות שהצגנו וכוללים בה את הפרוטוקולים שלהלן המיושמים ב״שדות״ 7 ראשית, האתיקה האירופוצנטרית אינה מקיימת דיסציפלינריים שונים . יחסים הדדיים – היא בבחינת נאה דורשת אבל לא נאה מקיימת . היא מציבה את המערב כסמכות מוסרית ומטיפה לאי-הפצת נשק גרעיני, למִשְׁמָרִיּוּת אקולוגית, למערכות בחירות נטול...  אל הספר