התרבות העממית והתקינות הפוליטית

[ 428 ] אירופוצנטריות שלא מדעת שיוצריה הם אנשים היוצאים בקריאות “חירות״ ובין שצרכניה הם ערב רב של יושבי כורסה, לכודה היום כל כולה בתוך טכנו-תרבות גלובלית על-לאומית . לכן יש טעם לראות אותה כריבוי, כמשא ומתן בין קהילות מגוונות שמעורבות בתהליך מסוכסך של יצירה וצריכה . לעומת זאת, המונח “תקינות פוליטית״ – political correctness או בקיצור פי-סי ( PC ) – מתפקע מרוב הוויכוחים שהוא מעורר . האם אנו מתייחסים אליו במובנו השמאלי המקורי – התנצלות המלוּוה בלעג עצמי על טעמים שאין להם כל הצדקה פוליטית – או במובנו הימני – התקפה כוללת על דחלילים אידאולוגיים מכל סוג ומין ? התקינות הפוליטית, אם היא מעוררת גישה צנזוריאלית לא כלפי התנהגות או שפה אלא כלפי ייצוגים תרבותיים, אינה עשויה מקשה אחת : היא פועלת בשם מגוון ערכים . במדיה, כפי שראינו, היא עוסקת לפעמים בטקסט ומתמקדת בסוגיות של ריאליזם ושל דיוק ; או שהיא עוסקת בליהוק הממוסד ומתרכזת בסוגיות של ייצוג עצמי מבחינת הצבע ; או שהיא עוסקת בדמויות ומתמקדת ב״דימויים חיוביים״ . אבל שמאל 4 ניסינו לרמוז על תקין הוא לא רק שמאל פריווילגי אלא גם שמאל מפסיד . אפשרויות של י...  אל הספר