ג׳ו ג׳יטסו תקשורתי

[ 416 ] אירופוצנטריות שלא מדעת שלה ולכן מקבלת את כוחו של השיח השליט רק כדי להשתמש בכוח הזה במעין ג׳ו ג׳יטסו אמנותי נגד השליטה . “אֶקסקוֹרפּוֹרַציָה״ ממין זה גונבת רכיבים מן התרבות השלטת ומשתמשת בהם שימוש מחודש לטובת עשייה מנוגדת . למעשה מן “האסתטיקה של הרעב״ של רושה ועד “האסתטיקה של הזבל״ הטרופיקליסטית, מ״קולנוע-הנגד״ הפמיניסטי של קלייר ג׳ונסטון ( Johnston ) ועד האסתטיקה של “הקוף המסמן״ של הנרי לואיס גייטס ג׳וניור והאסתטיקה של ה״סלמנדרה״ ( לעומת הדינוזאור ) של פאול לדוק, מן ה״סִינֵ-טרנס" של ז'אן רוש ו״האסתטיקה הנוודית״ של טֵשוֹמי גבריאל ועד “אסתטיקת הגלות״ של קובנה מרסר, מן האסתטיקה ה״מינורית״ של דלז וגואטרי ( Guattari ) ועד “הקולנוע הלא מושלם״ של אספינוסה ואסתטיקת הנאו-הוּדוּ של ישמעאל ריד, אסתטיקות אלטרנטיביות רבות שותפות לצמד התפיסות האנתרופופגיות : ייחוס מחודש של ערך חיובי למה שנתפס בעבר כשלילי והפיכתה של חולשה טקטית לחוזק אסטרטגי ( אפילו “הריאליזם המגי״ הופך על ראשה את ההשקפה הרואה במגיה משום אמונה אי-רציונלית תפלה ) . סרטו של דון פדרסטון בַּבַּקְיוּאֶרְיָה ( Babakiueria , Don Fea...  אל הספר