[ 314 ] אירופוצנטריות שלא מדעת הופיעו בעקבות התנועות ה״חדשות״ של אירופה – הנאו-ריאליזם, הגל החדש – הפוליטיקה שלהם נטתה הרבה יותר שמאלה מן הפוליטיקה של מקבילותיהם באירופה . המניפסטים של שנות השישים והשבעים דגלו בקולנוע אלטרנטיבי, עצמאי, אנטי-אימפריאליסטי, שמעדיף פרובוקציה ולוחמנות על מבע של אוטֵר או של סיפוק הצרכנים . הם הציבו את הקולנוע החדש לא רק כנגד הוליווד אלא גם כנגד המסורות המסחריות בארצותיהם שנחשבו עתה “בורגניות״, “מנוכרות״ ו״משועבדות״ . כשם שקולנועני הגל החדש הצרפתי יצאו נגד “הקולנוע של אבא״, כן שללו במאי סינמה נובו בברזיל, מסיבות פוליטיות אבל גם אדיפליות, את סרטי השנשאדה שנוצרו למטרות בידור ואת הדרמות התקופתיות בסגנון האירופי של אולפנים כגון ורה קרוז, ואילו יוצרי הקולנוע המצרים הצעירים שללו את המסורת המכונה “הוליווד על הנילוס״ . במאי “הקולנוע החדש״ בהודו כגון סַטיָאג׳יט ריי שללו הן את הוליווד הן את המסורת המסחרית של המחזמר של בּוֹמבֵּי והעדיפו את הדגם של סרטי האיכות האירופיים . בדיעבד דומה כי “הגלים החדשים״ שללו את המסורות של הקולנוע המסחרי שקדמו להם שלילה בינרית מדי ; בחלוף ה...
אל הספר